הרב חיים הנפלינג, נכדו של הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל, מסכם 95 שנות חיים של סבו בשיחה עם בצלאל קאהן ודוד חכם במהדורת הבוקר: "גדולי ישראל היו קמים מלוא קומתם בפני סבא, שכל כולו היה תורה וקדושה. הוא מסר נפש ללימוד תורה כבר מילדות. בליל שבת שרנו לו זמירות שבת בביה"ח, וכעבור כמה שעות נפטר בחטף".

הוא סיפר על ילדותו: "הוא נולד בפרשבורג לאביו ר' שלמה וייס שהיה ממלא מקום של הרב. שם הוא למד על פי החוק בבית ספר מקומי של גויים והיה להם שעה ביום ללמוד עם מלמד. כשהיה בן 11 הוא קרא איזה ספר שמדבר על החשיבות שלא ללמוד בבית ספר לא יהודי, הוא בכה כל הלילה. למחרת אמר לאבא שלו אני רוצה ללכת רחוק לאיפה שאפשר ללמוד כל היום בבית ספר יהודי. העיקר לא ללמוד אצל הגויים. אמר לו אבא כזה דבר צריכים לשאול אדם גדול".

הרב הנפלינג המשיך: "הוא הלכו לרב – שמיד כששמע את השאלה אמר 'יותר טוב להישאר ליד אבא וללמוד בבי"ס של גויים מללכת רחוק וללמוד בבי"ס יהודי'. אחרי שנתיים פרצה המלחמה, והוא ניצל בזכות זה שנשאר שם".

"לפני ארבעים שנה כבר הציעו לו להיות דיין בעדה החרדית, הוא הלך לשאול את הבית ישראל מגור שהייתה להם קירבה מיוחדת. סבא שואל אותו אם לקחת את המינוי. הוא אמר לו עכשיו זה עוד לא הזמן. אז הוא הבין שזה עדיין יהיה בהמשך".